זיו בן גל
ZBG- מעצב בתחום הטקסטיל לעיצוב פנים ואופנה
לינק לאתר: WWW.ZBENGAL.COM
דף פייסבוק עסקי: https://www.facebook.com/pages/ZBGbees/636814489773407?ref=aymt_homepage_panel
מחזור א' של 'טרמינל העיצוב'
איפה למדת עיצוב?
למדתי באקדמיה לעיצוב איינדהובן, במסלול של עיצוב תעשייתי בנושא של האדם וזהות. מגיל צעיר הייתי חובב תפירה ויצירה. אהבתי לדברים ממוחזרים וחומרים מוזרים כיוונה אותי ליצור תיקים מחומרי ברזנט ורשתות שהייתי מוצא ברחוב שלמה בתל אביב, איזור בו יש את רוב תופרי הסככות בעיר. בהיותי סקרן מטבעי אני מאוד אוהב לגלות איך דברים מורכבים או עשויים כך שתמיד טכניקות של יצירה רתקו אותי וכך גם תשוקתי לסריגה.
אחת החוויות הזכורות עלי לטובה מהלימודים היא פרויקט מיוחד שעשיתי במוזיאון הטקסטיל בטילבורג שבהולנד. במהלך הפרויקט גם נסענו לחודשיים של התמחות בקומו שבאיטליה שם עבדתי במפעל של הדפס על משי בו מייצרים את מיטב הצעיפים ומוצרי טקסטיל אחרים עבור מעצבים גדולים בעולם. למדתי מהי איכות ברמה הגבוהה ביותר והתנסיתי בתהליך מיוחד במינו של כל מיני שיטות הדפסה.
במה אתה עוסק כיום?
כיום אני מתמקד בתחום הסריגה ובעיקר בפיתוח של חומרים חדשים של טקסטיל שיכול להתאים למגוון תחומים. מעיצוב פנים לאופנה. אני עובד על גלריית העיצוב טאלנטס ומתמקד בסריגה של חטי מתכת מיוחדים שבדרך כלל שייכים לעולם הבנייה אבל מקבלים צורה מיוחדת כאשר נסרגים. העבודה שלפעמים סיזיפית של סריגה היא תהליך מאוד עדין בסופו של דבר ודורש הרבה סבלנות בעיקר כשעובדים עם חומרים שלא גמישים בסריגה. שילוב זה של עדינות הסריגה עם החומרים הנוקשים מרגשת אותי כל פעם מחדש כאשר אני מגלה צורות חדשות של היצירה, בשבילי תהליך היצירה הוא עניין של נסיון וטעיה. זהו לימוד עצמי כל פעם מחדש מאחר שכל פעם החומר החדש דורס סוג עבודה שונה מקודמו.
אני בדרך כלל מתחיל עם החומר עצמו ואז מובל לצורה של במוצר. אני מאוד אוהב להשתמש בנייר כאשר אני רוצה להעביר רעיון אני מרגיש שמאפשר לבטא כל צורה.
איך השפיעה עליך החוויה בטרמניל העיצוב?
טרמינל העיצוב הווה חשיבות גדולה מאוד בשבילי מאחר שאני חושב שבימינו יש צורך בהכוונה ומקום ליצירה כמו שהטרמינל לעיצוב משמש. מעבר לחוויה של היכרות עם אנשים מדהימים, יוצרים במגוון תחומים וההשראה של מגוון ההרצאות, אני רואה במקום כמוביל בתחום העיצוב שרק ילך ויגדל. שמעתי על הטרמינל במקרה ומיד התחברתי לרעיון של עיצוב ישראלי. מאחר שהייתי כשש שנים בהולנד לא הייתי כל כך מודע להתפתחות של העיצוב הישראלי. ההיכרות עם העמותה הייתה מדהימה והרגשתי שאני רוצה לקחת חלק.
אני חושב שההשתתפות במחזור הראשון של הטרמינל לעיצוב גרמה לי להיות ממוקד וחד לגבי הכיוון שאני רוצה ליצור בוא וכמובן הדרך הטובה להגיע לשם. בשבילי הכי משמעותי היו הפגישות האימון עם אורנית, שפשוט רק מעצם הגישה המיוחדת שלה לעיצוב והכישרון הצליחה להביא אותי ממקום של חוסר אונים לפוקוס ומצב בו אני שולט בהחלטותי ודרכי היצירה. מעבר לכך החוויה של לעבוד עם עוד אנשים נדירים שיוצרים בתחומים שונים יהיה תמיד משהו שאתגעגע אליו והלוואי שככה היינו עובדים תמיד.
מה כדאי שידעו עליך?
אני אוהב לשיר ובכלל מוסיקה היא הדבר שמשפיע עלי בצורה הכי קרובה. אני מאוד סלקטיבי בנוגע למה שהאוזן שלי שומעת ואוהב מגוון רחב של מלודיות. אני יודע בכמה שניות בראשונות של שיר אם אני אוהב אותו או לא.
לא כדאי שידעו שאני מאוד אוהב לחפש בזבל חומרים למרות שתמיד אני מצליח למצוא דברים מרתקים ואוסף הרבה אוצרות.
מה הפרויקט שאתה הכי גאה בו?
הסריג DISASSEMBLED שהצגתי בצבע טרי האחרון (2014) עם גלריית טאלנטס היא בהחלט יצירה מרגשת לטעמי שגם לקחה ממני הרבה סבלנות והשקעה. אני מרגיש שהצלחתי להעביר בצורה פשוטה מורכבות גדולה של היצירה שלי, מין שילוב של עדינות מחוזקת. אני תמיד שואף לחדשנות כך שאיני מאמין בנורמלי או הרגיל. יש בי את שאיפה התמידית ליצור משהו שעוד לא נראה או קיים.
ממי אתה שואב השראה?
לי אדלקורט, וולטר ואן ביירנדוק, דיווין, לי בוארי
שיתוף פעולה מהחלומות יהיה עם כוהנת הטרנדים לי אדלקורט בספרים המדהימים שלה על עיצוב.
השראה בשבילי היא בלתי פוסקת ומאוד תלויה בזווית הראייה. אני לא מחפש אותה היא נמצאת סביבי כל הזמן.
איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?
מנהל סטודיו עם מתמחים משלי ומציג בתערוכות חשובות בעולם. הפסגה בשבילי תהיה שהיצירות שלי יהוו השראה למעצבים חדשים שאהיה זה שיקראו עליו כמו שאני קורא על כאלה לפני. וכן כמובן שאנשים יוכלון להינות מעבודותי ברחבי העולם.
ציטוט להשראה
"למסגר את המסגרת"